פסק-דין בתיק ה"פ 15744-12-12

1.         המבקש הגיש בקשה בדרך של טען ביניים, להורות לו אופן חלוקת הכספים המוחזקים בידיו בין הטוענים.

המבקש טוען כי הינו כונס נכסים, אשר מונה בתיק הוצל"פ, במסגרת הליכים למימוש שעבוד לטובת הטוענת 1, היא שותפות של עורכי הדין על נכסי חברת קנפלר נדל"ן.

המבקש טוען כי ראש ההוצל"פ הורה לחב' ליגד, המשיבה, להעביר את הכספים אשר בידיה לקופת כונס הנכסים, והמשיבה העבירה את הכספים, ובדיון שהתקיים, הורה ראש ההוצל"פ לכונס הנכסים להגיש בקשה בדרך של טען ביניים, לשם בירור זכויותיהם של הנושים השונים.

2.         הטוענים 1-10 הגישו הודעות פרטים מטעמם בעניין זכויותיהם לכספים.

הטוענת 3 והטוענת 5, העלו טענות מקדמיות לפיהן, אין מקום לברר את הבקשה בדרך של טען ביניים.

הטוענת 3 טענה כי לכונס הנכסים יש עניין אישי בתוצאות ההליך, הואיל והוא שותף בשותפות בטוענת 1.

הטוען 5 טען כי קיים ניגוד אינטרסים מובנה בין כונס הנכסים שהוא נושה של החברה החייבת באופן אישי, ולא רק מייצג של הזוכה בתיק ההוצל"פ, מאחר והוא שותף בטוענת 1.

בדיון, טענו ב"כ הצדדים את טענותיהם, הן לגופו של עניין, והן לעניין הטענה המקדמית בעניין העדר כשרות הבקשה להתברר בהליך של טען ביניים.

הואיל והטוענים 3,5 העלו טענה מקדמית, יש לדון בטענה זאת תחילה.

המבקש טען בדיון כי אכן הוא שותף בשותפות היא הטוענת 1, אלא שאין לו כל טובת הנאה אישית, והעובדה שהמבקש הוא שותף בטוענת 1, הוא דבר לא נסתר וגלוי לכל הצדדים.

עוד טען המבקש כי ראש ההוצל"פ הורה לו להגיש את טען הביניים בהחלטתו, וכן גם בית המשפט הפנה את המבקש להגשת טען הביניים.

כמו כן, טען המבקש כי לעניין הקנוניה הנטענת, מדובר בקנוניה שהיא העדפה נסתרת ולא מגולה לצדדים, בעוד שבמקרה דנן, הכל ידוע והכל גלוי, ועל כן, תקנות סדר הדין האזרחי, אינן שוללות הגשת בקשה בטען ביניים בנסיבות המקרה דנן.

המבקש הוסיף וטען כי הוא יטען לזכאות לשכר טרחתו ככונס נכסים, אלא שכמבקש, איננו מעדיף אף אחד מבין הטוענים.

3.         לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, ובהודעות הפרטים, אני קובעת כי הבקשה כפי שהוגשה על ידי המבקש, איננה עונה על הוראות תקנה 226 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984.

תקנה 226 קובעת כי על המבקש להגיש תצהיר לפיו, אין הוא תובע שום טובת הנאה בנושא התביעות שבמחלוקת, ואין הוא בקנוניה עם אחד הטוענים.

בנסיבות המקרה דנן, המבקש, אשר נמנה כשותף בשותפות עורכי הדין, היא הטוענת 1, איננו ניטרלי בנסיבות העניין, וצודקים הטוענים 3,5, בטענתם כי קיים ניגוד אינטרסים מובנה בין המבקש ככונס נכסים לבין היותו שותף בטוענת 1, אשר טוענת לזכותה בכספים.

אמנם, המבקש ציין בתצהירו כי איננו בקנוניה עם אחד הטוענים, אלא שלא נדרשת בהכרח קנוניה, על מנת לפסול את הגשת הבקשה בדרך של טען ביניים, ודי בכך שהמבקש איננו ניטרלי  ויש לו טובת הנאה אישית בנסיבות העניין, כאשר כספים שהטוענת 1 טוענת לזכות בהם, יתקבלו בהכרח גם אצל המבקש, כמי ששותף בטוענת 1.

הלכה פסוקה היא כי העדר הניטרליות איננו חייב להתבטא בקנוניה או במעשה מרמה, ודי בהעדר ניטרליות מוחלטת או העדר יחס של שוויון או גילוי של הזדהות או כוונה להיטיב עם טוען אחד על פני אחרים.

(ראה לעניין זה, רע"א 1200/01 בבית המשפט העליון, פרידה מושייב נ' כלל חב' לביטוח בע"מ, מפי כב' השופטת דורנר).